פסק-דין בתיק ת"א 6506-06

בהתאם להסדר דיוני שאליו הגיעו הצדדים, ולאור החלטות נוספות, הוסכם שהתביעה הנדונה, שעניינה תביעה לפיצוי כספי בגין ליקויי בניה, תסתיים כך:

הנתבעת 1 תשלם לתובעים את הסכום שנקבע על-ידי מומחה בית המשפט, והצדדים יטענו בעניין השאלה אם יש לחייב מי מהם בתשלום הוצאות לצד השני. בשלב מאוחר יותר הוסכם עוד, שהצדדים יטענו גם בשאלה אם יש לחייב את הנתבעת 1 לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש שלטענתם נגרמה להם.

התביעה נגד הנתבעת 2 נמחקה, ונקבע שהצדדים יהיו רשאים לטעון שאלת החיוב בהוצאות.

קיצור העובדות הרלוונטיות

2.         לאור ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, ההסדר הדיוני כאמור, וההחלטות שניתנו אגב קביעת ההסדר הדיוני, איני רואה צורך לפרט את כל השתלשלות הדברים בתיק זה, אלא רק את עיקרי הדברים הרלוונטיים לשאלות הטעונות הכרעה.

3.         התביעה הוגשה ביום 29.5.2006 נגד הנתבעת 1, ובה נתבע סעד כספי בסך של 95,323 ש"ח, בגין ליקויי בניה, שעל-פי הנטען בכתב התביעה נמצאו בדירה, בעבודות הנגרות והאלומיניום, בעבודות הריצוף והחיפוי, בעבודות בניה וטיח ובשל בעיות רטיבות שנבעו, על-פי הנטען, בשל כשל בעבודות האיטום. על-פי חוות הדעת שצורפה מטעם התובעים לכתב התביעה, עלות התיקונים היא בסך של 52,291 ש"ח. בנוסף נתבע פיצוי כספי בגין עבודות ניקוי בסך של 2,500 ש"ח, כבור מימון חוות-דעת המהנדס בסך של 2,330 ש"ח ופיצוי בגין עגמת נפש בסך של 28,000 ש"ח.

ברשות בית המשפט תוקן כתב התביעה, והסעד הנתבע הועמד על סך של 87,823 ש"ח. כתב התביעה המותקן הוגש ביום 17.5.2007 גם נגד הנתבעת 2, אשר הייתה זו שהתקינה את החימום התת-רצפתי בדירה נושא התביעה. על-פי הנטען, הייתה אחראית לכך שלא הותקן בהתאם לתקן המתחייב.

4.         בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 20.9.2007 (כבוד השופטת ח' מאק-קלמנוביץ), ובהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס שמחה פלדמן, לבדיקת טענות התובעים. בחוות-דעתו מיום 28.5.2008 קבע המומחה, שעלות תיקון הליקויים שנמצאו היא בסך של 32,085 ש"ח.

5.         מאז שניתנה חוות-דעת המומחה, נעשה ניסיון לקיים קדם משפט, אך בשל בקשות חוזרות מטעם התובעים, קדם המשפט נדחה שוב ושוב (ראו החלטות כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, שאליו הועבר התיק, מתאריכים 14.5.2009, 9.6.2009, 11.6.2009, 24.1.2010, 27.1.2010).

בחודש אפריל 2010 הועבר התיק אליי להמשך שמיעתו, ובקדם משפט שהתקיים לפני ביום 3.5.2010, הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה מהנדס מטעם הנתבעת 1 ייפגש עם בא-כוח התובעים ותבחן אפשרות של תיקון הליקויים הנטענים ולחלופין מתן פיצוי כספי. הודעה על הסכמת הצדדים כאמור, הוגשה על-ידיהם ביום 11.7.2010, ובה פירטו את תוכן הסכמותיהם.

מאז ועד הדיון שהתקיים ביום 26.12.2010, הוגש מספר רב של הודעות, בקשות, הסכמות, תגובות ועוד כיוצא באלו, והרושם הבלתי נמנע היה שאין נכונות אמיתית מצד התובעים לאפשר לנתבעת 1 לבצע את התיקונים הדרושים. לפיכך הודיעה הנתבעת 1 על חזרתה מהסכמתה לתקנם.

6.         בסופו של דבר, לאחר הדיון האמור (מיום 26.12.2010) והחלטה נוספת מיום 20.1.2011, הגיעו הצדדים להסדר הדיוני, שעל-פיו ניתן פסק-דין זה. כך גם נקבע שהתביעה נגד הנתבעת 2 תימחק והצדדים יוכלו לטעון בעניין שאלת ההוצאות.

התביעה נגד הנתבעת 1

7.         כאמור ועל-פי המוסכם, הנתבעת 1 תשלם לתובעת את הסכום שנקבע בחוות-דעת המומחה, והצדדים הורשו לטעון בשאלת ההוצאות. בשלב מאוחר יותר, ובהסכמת הנתבעת 1 (מיום 2.2.2011), הסכימו הצדדים לכך שיטענו גם בשאלה אם התובעים זכאים לפיצוי בגין עוגמת נפש, שלטענתם נגרמה להם בשל הליקויים שנמצאו בדירתם.

8.         בסיכומי התובעים (מיום 2.2.2011) נטען, שלאור הסכמות הצדדים כאמור, על הנתבעת 1 לפצותם בסכום של 95,514 ש"ח, המורכב מהאמור להלן, בתוספת הפרשים כאמור בסיכומיהם:

סכום הפיצוי על-פי חוות-דעת מומחה בית המשפט (32,085 ש"ח) בתוספת הצמדה למדד תשומות הבניה בשיעור של 4%, בסך של 46,729 ש"ח. בעוד שלכך יש לצרף לטענתם, תוספת של 25%, המשקפת את עלות התיקון על-ידי "קבלן מזדמן", ובסך הכול 58.411 ש"ח.

עוגמת נפש שנגרמה לתובעים בעיקר בשל הרטיבות בדירתם, בסך של 28,000 ש"ח.

הוצאות התובעים, כוללות לטענתם, את עלות חוות-דעת המהנדס מטעמם בסך של 2,330 ש"ח, הוצאות המהנדס מטעם בית המשפט בסך של 2,500 ש"ח ואגרת בית משפט בסך של 2,195 ש"ח. סך הכול 7,025 ש"ח. לכך ביקשו להוסיף סכום נוסף, שייקבע לפי שיקול דעת בית המשפט, עבור פינוי הדירה לשלושה ימים לצורך ביצוע התיקונים.

9.         לטענת הנתבעת 1, עליה לשלם לתובעים רק את הסכום שנקבע בחוות-דעת המומחה מטעם בית המשפט, וזאת מטעמים אלו: